בלוג חמ״ל אור

לאכול בשבת בין עונג לדיוק ובין שייכות לנוכחות יש משהו באכילה של שבת שמציף אותנו. מתעוררת לה תנועה פנימית מצד הנשמה העונג, הזיכרון, הרוך, הביחד. ובדיוק שם, בין פרוסת החלה לבין ההקפה השלישית סביב הסלטים, עולה גם השאלה: האם אני עדיין יכולה להיות נוכחת או שאיבדתי את עצמי בתוך השפעים? שבת היא זמן מיוחד. לא רק מבחינת ההלכה או המסורת, אלא מבחינת התדר הפנימי. היא מרחיבה לב, פותחת זיכרון, מחזירה אותנו אל השורש המזין. כמו ילדות, כמו בית, שייכות. ואיתו בא גם הרצון לשחרר להתענג להניח לרג

מה עומד הנשנוש והאכילה העודפת

כִּי עֵת לִנְטֹעַ” ( קהלת ג’) שבוע אורות מאירות אהובות, אנחנו עדיין על הגלים של הסרת רעלים מכל רובד בחיים שלנו , ומהפכות של אור...